הסיפור של ירדן נאור

שבעת נסיונותיי לשנות את הנטייה המינית

ניסיון ראשון

הסתרתי את הנטייה הזו עמוק עמוק בתוכי וניסיתי להתעלם ממנה. זה לא הצליח. היא ביעבעה ללא הרף לפני השטח

התוודעתי לכך שאני נמשך לגברים בסביבות גיל הבר-מצווה. ההבנה הזו החרידה אותי כיוון שהבנתי שזה מאוד לא מקובל בסביבה שאני נמצא בה – ישיבת נחלים הנחשבת. ושאני עלול להיות מושא לעלבונות ולנידוי אם דבר כזה יתגלה. שנאתי את עצמי על כך שאני שונה ומעוות בצורה כזו. הסתרתי את הנטייה הזו עמוק עמוק בתוכי וניסיתי להתעלם ממנה. זה לא הצליח. היא ביעבעה ללא הרף לפני השטח, ממלאת את הפנטזיות שלי, את הדחפים שלי ואת ההתאהבויות שלי בנערים בני גילי, במורים בישיבה ובמדריכים בבני עקיבא.

ניסיון שני

בשלב מסוים, לאור המצוקה שהייתי בה, ביקשתי מהורי ללכת לפסיכולוג. לקח זמן רב עד שהעזתי להתחיל להעלות לפניו את הנושא. לא אמרתי במפורש במה מדובר. רק אמרתי שיש לי איזו בעיה ושאלתי אם יש סיכוי שהיא תעבור עם הזמן. הפסיכולוג על הכורסה אמר שכן. שמחתי. הזמן עבר, המשיכה לגברים לא.

ניסיון שלישי

הפסיכולוג הבהיר לי שעלולים להיות לי חיים אומללים מאוד אם אמשיך כך, ושעלי לשנות זאת בדחיפות וללא התלבטות

בסביבות גיל 18, העזתי סוף סוף לחשוף בפני אותו פסיכולוג שאני נמשך לגברים. לא אמרתי זאת בקול, לא הייתי מסוגל. הוא שאל אותי מה הבעיה ולאחר מספר נסיונות, הגיע לתשובה הנכונה. "זה קשור למשיכה מינית?" – אני רק הנהנתי בראשי בבושה.
הפסיכולוג הבהיר לי שעלולים להיות לי חיים אומללים מאוד אם אמשיך כך, ושעלי לשנות זאת בדחיפות וללא התלבטות.
שבוע מיד לאחר מכן הוא הפשיל שרוולים ונכנס לעבודה. הוא ביקש ממני להגיד דברים שהם נעימים ויפים בעיניי. אמרתי והוא רשם. פרחים, טבע, בגדים נקיים ולבנים…
אחר כך הגיעה הרשימה השחורה. דברים מגעילים ומאוסים. בוץ, נבלות וצואה.

הוא ביקש ממני לעצום את עיניי, להקשיב לנשימות שלי, ולדמיין שאני במקום מרגיע כלשהו. דמיינתי את העמק הירוק שתמיד הייתי בא אליו בזמן מדיטציה. במרכז העמק ניצבת בקתה. הפסיכולוג הורה לי להיכנס אליה. שם חיכתה לי אשה יפהפיה, כולה מוקפת ומתעטפת בכל הדברים היפים והנעימים ברשימה שלי. לאחר זמן קצר אני נפרד ממנה לשלום, ובמקומה נכנס גבר חלומותיי. בתחילה כולו מחמדים, אך מיד הכל מתהפך והוא מיטנף ומטנף את הבקתה היפה בכל מיני סחי ומיאוס.
ייתכן שלאחר מכן הגיעה שוב הגבירה הנאה… אני כבר לא זוכר.

~

כבר ביום למחרת חשתי זעזוע רגשי עמוק מהמניפולציה שביצע הפסיכולוג. חשתי שהגועל והמיאוס לא הופנו אלא כלפיי. במקום לעזור לי, הטיפול ליבה את השנאה והתיעוב שגם ככה חשתי כלפי עצמי.
אזרתי אומץ והודעתי לאבי שאני לא מוכן להגיע יותר לפסיכולוג הזה (מבלי לפרט מדוע). הפסיכולוג עוד התקשר, ניסה לשכנע, איים שלבחירה שלי יהיו תוצאות הרות אסון.
אני מתכוון לאהוב את עצמי, על כל החלקים שבי – גמלה בלבי החלטה. מבלי שרצה הפסיכולוג, הוא עזר לי סוף סוף לראות היכן החושך והיכן האור. בחרתי בחיים.

ניסיון רביעי

אני חסר תשוקה ורצון להתחתן. נע אך ורק על פי תכתיבים שנתנו לי ורצון עז להימלט מהנטייה החולה שלי, רוצה להיות נורמלי, רוצה משפחה כמו כולם. אני מתחתן. הר געש עולה ומתגבר בתוכי. זה כבר יותר מדי, אומרת לי הנפש

עוברת לה שנה. אני בחור ישיבת הסדר עכשיו. המשיכה שלי לרוחניות ועומק הביאה אותי לישיבה ביישוב תקוע. אני מיואש מהמחשבה שלא תהיה לי משפחה כמו כולם. אני נתקל לראשונה בחיי בכתבים של החסידות, של תורת הסוד. אני מגלה שהכל בנוי ברוחניות על תבנית הזכר והנקבה, האיש והאישה. "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". אין מנוס. אני טועה. אני צריך להשתנות.
אני הולך שוב לפסיכולוג, הפעם פסיכולוג אחר. הוא אומר לי שהמטרה בטיפול תהיה רק מה שאני בוחר, ולא תכתיבים שהוא קובע מראש. אנחנו יוצאים לדרך. מדברים הרבה על הילדות. נעים במעגלים. בינתיים אני מתחזק מבחינה דתית, מקצין, נסגר. מתחיל לפקפק בשיטות פסיכולוגיות שהמציאו גויים ואפיקורסים. יום אחד אני מכריז בחתך שאני לא מעוניין שנדבר יותר על הנושא הזה. הישועה שלי תגיע מה', מצדיקים. רק הרוח תעזור לי, לא פסיכולוגיה.
אני הולך ונסגר בקירות של בדידות רוחנית, לא נותן לאיש להיכנס. ההתקדשות וההתנתקות שלי לא עושות דבר לנטייה המינית שלי והיא באופן מתריס ממשיכה להתקיים.
אני מתחיל קשר במכתבים עם צדיק נסתר, שאומר לי שהפיתרון הוא שאתחתן עם אישה.

ניסיון חמישי

לאחר כמה שנים וגילגולים אני מגיע להכיר את מי שתהיה אשתי בשש השנים הבאות. אני כבר בן 22, ולה טרם מלאו 18. אני חסר תשוקה ורצון להתחתן. נע אך ורק על פי תכתיבים שנתנו לי ורצון עז להימלט מהנטייה החולה שלי, רוצה להיות נורמלי, רוצה משפחה כמו כולם. אני מתחתן. הר געש עולה ומתגבר בתוכי. זה כבר יותר מדי, אומרת לי הנפש. המיניות שלי לובשת צורות מכוערות של שוטטות ובריחה מהמציאות. אני כל כך רוצה לברוח. אין לאן. אני לכוד. האדם המסכן שהתחתנתי איתו, מבלי יכולת לקיים בו מצוות "ואהבת לרעך כמוך" – אשתי הרכה והתמימה, נסחפת איתי למערבולת של הרס עצמי.

ניסיון שישי

המיניות שלי לובשת צורות מכוערות של שוטטות ובריחה מהמציאות. אני כל כך רוצה לברוח. אין לאן. אני לכוד. האדם המסכן שהתחתנתי איתו, מבלי יכולת לקיים בו מצוות "ואהבת לרעך כמוך" – אשתי הרכה והתמימה, נסחפת איתי למערבולת של הרס עצמי

בשלב הזה אנחנו נשואים כבר 3 שנים. אני יוצר קשר עם ארגון "עצת נפש". זה נראה מבטיח. אני ואשתי מתמלאים תקווה. אולי סוף סוף תימצא לי רפואה. אני נמצא איתם בקשר טלפוני תקופה ממושכת. זה לא קל כי הם קורסים תחת הנטל וכמעט אף פעם לא זמינים, אבל אני עקשן ומנסה. שיחות ארוכות. ניסיון להצטרף אל הסדנה שלהם "המסע אל הגבריות" – בשביל זה אני צריך לדבר עם ראש הארגון, אומרים לי. אני מדבר איתו בטלפון וגם פוגש אותו בביתו בירושלים. הוא קר ולא מזמין. אומר לי שאני חסר רצון אמיתי להשתנות. אני ואשתי ואפילו האנשים מהקו החם של "עצת נפש" מרימים גבה. אנו זונחים את הרעיון וממשיכים הלאה.

ניסיון שביעי ואחרון

לאחר כשנה אנחנו מקבלים המלצה על פסיכולוג בירושלים. הוא מקבל אותי ומיד במפגש הראשון מודיע לי מפורשות שהסיכוי שהנטייה תשתנה שואף לאפס ושעלי לקבל את עצמי כמו שאני. אני מוקיר תודה לו על זה. אף על פי כן ניסינו. ניסינו במיוחד לגרום לי להימשך לאשתי. זה היה טיפול ממושך שהיו בו כמה עליות וירידות. בזכות הקבלה העצמית החדשה שלי התחיל להיות לי דווקא טוב עם אשתי. אני הומו והכל בסדר. לא סוף העולם. אבל מצד שני אם אני הומו… אז מה ההיגיון בלהישאר ביחד?
הטיפול הופסק כאשר עברנו דירה לאזור המרכז. לאחר כשנה התגרשנו, עם תינוק בן חצי שנה בידיים.

עברו 11 שנה מאז. אני גר היום במודיעין עם בן זוג מקסים. אוהב אותו, רוצה בו ובוחר בו כל יום מחדש. אנחנו בתהליך של הורות משותפת עם אישה נחמדה מתל אביב.

סוף דבר

מה הסיפור הזה מוכיח?
הוא מראה שניסיתי להשתנות. החברה זרעה בי הרבה אימה ותיעוב כלפי עצמי ודחפה אותי להיות אחר. לא הצליח לה.
היא כן הצליחה לגרום לי לשנוא את עצמי,לגרום לי לאמלל עוד יצור אנוש בנישואים רעים, ולבזבז שנים ברדיפה עצמית והרס.
שנים שהיו יכולות להיות מושקעות במימוש עצמי, בנייה, ואהבה אמיתית.

הסיפור עוד לא נגמר.
אני מתפלל כל יום לבורא עולם לדעת את רצונו ממני, ואת האומץ לבצע זאת. מי יתן וקוראי שורות אלה יבחרו באור ובחיים.

–

"חתונה הפוכה": הדתיים הלהט"בים שנאלצים להתחתן בניגוד לנטייתם המינית – כתבה המתארת את סיפורם של הומואים דתיים שהתחתנו עם נשים ומובא בה סיפורו של ירדן נאור. הכתבה מקדימה את הסרט "חתונה הפוכה" שעתיד לצאת לאקרנים באוקטובר 2020 ומביא את סיפוריהם של ירדן נאור ואחרים.