נדב צברי, לשעבר מדריך קבוצות דתיות בתנועת הנוער "איגי"' לא ידע על עולם טיפולי ההמרה כשנכנס אליו מכיוון שגדל במסגרות דתיות. הוא טופל במשך 3 שנים – בזמן שירותו הצבאי. הוא מספר שהטיפולים כללו עינויים פיזיים של הגוף, כגון צומות תוך כדי שהוא מפקד על חיילים ועושה איתם אימונים בשיא הקיץ.
כיום נדב עובד כמורה בבית ספר יסודי. לגבי טיפולי המרה הוא אומר: "זו לא הדרך. זו הדרך הכי כואבת ושורטת שיכולה להיות".
"אני לא יודע עד כמה הטיפול הזה נועד באמת להגיע לשלוות הנפש של המטופל" אומר נדב. "לדעתי הוא יותר ניסיון לעצב אדם לדרך חינוך מסוימת מאוד ודתית. אני מגיע ממשפחה דתית שמחבקת ועוטפת אותי, וזו מבחינתי הדוגמה הכי טובה לשאלה איך מגיבה משפחה דתית לבן עם נטייה מינית שונה כשהיא אוהבת אותו באמת".
מתוך כתבה באתר ynet:
בגיל 18 הלכתי לישיבת הסדר. שם עברתי את המסלול הרגיל של למידה בישיבה ואז התגייסות לגבעתי. בשנה הראשונה ניסיתי לחקור רגשות ומחשבות שהיו לי. את כל המהות שלי בנוגע לזהות המינית. מאוד נהניתי בשירות הצבאי שלי, הייתה לי ממש חוויה של הגשמה. הייתי במערכת יחסים מאוד טובה עם חבר מהצבא והייתה שם אהבה גדולה, עד שסיימתי אותה כי לא היו לי הכלים להחזיק בה. הלכתי להתייעץ עם דמות חינוכית שמאוד סמכתי עליה, והדמות הזו חיבקה אותי, הכילה אותי, ואמרה לי שהכול יהיה בסדר. הוא אמר לי שאפשר לטפל בזה, שהוא מכיר כבר כאלה שעברו את התהליך. שמחתי. זו הייתה מבחינתי התשובה להכול. הוא הפנה אותי לאיזשהו רב בירושלים, נפגשתי איתו והתחלנו טיפול. זה מוזר להגיד טיפול, טיפול אמור להיות משהו חיובי. ניסיון ההמרה הראשון שעברתי כלל סיגופים, תעניות וצומות, שזה בעצם אומר שעל מנת לשנות את הנטייה המינית שלי צריך לדכא את הגוף ולהתעלל בו. במשך עשרה שבועות צמתי לסירוגין. מאחר שכל הדבר הזה בעצם סוד הייתי צריך להמשיך להתנהג כרגיל. לצום במשך 24 שעות תוך כדי שאני עושה אימונים בחודש אוגוסט במדבר. כשאני מסתכל אחורה אני לא מבין איך שרדתי את זה. זה בדיוני לעבור דבר כזה ולהישאר בחיים. לא הרגשתי כלום חוץ מצמא, רעב ודיכאון. עברו כמה שבועות שבהם חוויתי משבר שזה לא עבד וביוזמתי האישית המשכתי את הרוע הזה והלכתי ביוזמתי לטיפולים אחרים לסירוגין במשך שלוש שנים. אני חושב שבשנה האחרונה הבנתי שאין לי כוחות יותר. לשמחתי ולמזלי בניגוד לחברות וחברים שלא שרדו את זה, כוח החיים אצלי היה יותר חזק. אבל האימפקט של השנים האלה הרסני. הוא משפיע עליי הרבה בצורה גלויה ולפעמים בצורה סמויה.
