"הומואים זה דבר רע", "צריך לנסות להשתנות". קביעות כאלו ואחרות נזרקות לחלל הציבורי לעיתים קרובות, ומקבלות הד. במציאות הזו, צעירים בציבור הדתי שמרגישים משיכה לבני מינם, מפנימים את המסרים ומרגישים שעולמם חרב עליהם. כדי למלא אחר השאיפה להקים משפחה מסורתית, הם יחפשו דרך "לצאת מזה".

לתוך הרצון הזה לשינוי הנטייה, נכנסים מספר ארגונים בישראל המציעים מגוון אמצעים: קבוצות תמיכה, סדנאות קבוצתיות בסופי שבוע "לחיזוק הגבריות", והפנייה לטיפולים פרטניים, לעתים על ידי מטפלים שבכלל אינם מוסמכים.

טיפולי המרה הם שם כולל לסוגי טיפולים רבים, שהמשותף לכולם הוא ההבטחה או הסיכוי לשנות את הנטייה המינית ולפתח משיכה לנשים.

לצד ההבטחה הקוסמת לשנות את הנטיה המינית, קיימים גם סיכונים גדולים: אנשים שיוצאים פגועי נפש מהטיפולים, או שנופלים קורבן למטפלים שמנצלים את מצבם. אנשים ששולחים יד בנפשם לאחר שנכשלו בניסיון שהיה תלוי "רק בכוח הרצון שלהם", כדברי מטפלי ההמרה.

מה קורה שם בטיפולי ההמרה? האם יש לזה סיכוי? מה דעת התורה והמדע בנושא?